אפילוג

אז בגלל שזה הפוסט האחרון, החלטתי לא לכתוב על ספר מסוים אלא לכתוב באופן כללי על ספרים.

בתור אחת שגילתה את רזי הקריאה יחסית בגיל מאוחר נפתח בפני עולם מלא עושר, תוכן ועומק.

חשבתי המון על השאלה מדוע הרבה סבורים כי קריאה מפתחת את המחשבה. כשהשוואתי את התהליכים העוברים עלי בזמן קריאה לתהליכים שעוברים עלי במהלך צפייה בסרטים הבנתי מהו הדבר המשמעותי המפריד ביניהם.

כשאנו צופים בסרט אנחנו לא נדרשים לבצע אף פעולה מלבד הצפייה – הדמויות, המקומות והקולות מוגדרים עבורנו ונבחרו מבעוד מעוד. הם למעשה נכפו עלינו וברגע שצפינו בסרט אנחנו לא יכולים לדמיין אנשים אחרים בתור הדמויות בסרט – למעשה הבמאי יצר עבורנו עוגן שבלתי אפשרי להתנער ממנו.

לעומת זאת, כשקוראים ספר אנו מתבקשים לבצע את הפעולה המאתגרת ביותר- לדמיין. אנחנו הבאים שבוחרים את איך יראו הדמויות והמקומות. יותר מזה, אנחנו אפילו יכולים להריח את הרחות ולהרגיש את מזג האוויר.

כמה פעמים יוצא לנו לראות סרט אחרי שקראנו את הספר ולהגיד "וואו, הספר הרבה יותר טוב". אין זה מפתיע שהספר הרבה יותר טוב – אתם יכולים לחשוב על במאי טוב יותר מאשר המוח הפרטי שלנו??!!

לא רציונאלי ולא במקרה

דן אריאלי

נראה לי שאין צורך להציג לא את הספר ולא את הסופר.

דן אריאלי הוא חוקר וסופר מאוד בולט בספרים המשתייכים לג'אנר זה.

הספר מכיל מגוון ניסויים הבאים לבחון את תהליכי החשיבה וההתנהגות האנושית.

שם הספר כבר מרמז על תוצאות הניסויים.

סגנון הכתיבה של אריאלי הינו קליל, זורם ובלתי אמצעי וניכר כי השפעתו על תחום קבלת ההחלטות הינה משמעותית.

עד לקריאת ספר זה הייתי בטוחה שלא אמשך לספרים מז'אנר זה אך עוד במהלך קריאתו הבנתי שהתהפכו היוצרות ומאז ספרי הסיפורת פינו את מקומם לספרים מסוג ה"הצמה העצמית".

אל תבינו אותי לא נכון, אני עדיין קוראת סיפורת ושם בעיקר כשממליצים לי על ספר טוב אבל אני מקפידה לקנות רק ספרי העצמה עצמית – כדי ליהנות מכל העולמות.

ממליצה בחום על הספר – למתחילים ולמתקדמים.

הנזיר שמכר את הפרארי שלו

רובין ס' שארמה

האמת שאת הספר הזה קראתי לפני די הרבה זמן אבל הוא השאיר בי הרבה רשמים ונקודות למחשבה.

התקציר:

זהו סיפורו של ג'וליאן מנטל, עורך דין מצליח שסגנון חייו הבלתי מאוזן מוביל אותו להתקף לב באמצע אולם בית משפט המלא מפה לפה. התמוטטותו הפיזית מביאה למשבר רוחני שמאלץ אותו להתעמת עם דרך חייו ולחפש תשובות לשאלות היסוד של החיים. בתקווה למצוא אושר ומימוש עצמי, הוא יוצא למסע יוצא דופן לתרבות עתיקת יומין במזרח. הוא מגלה שם שיטה רבת עוצמה לשחרור הפוטנציאל של הגוף, הנפש והנשמה, ולומד לחיות חיים שיש בהם רגש, שלווה ומטרה.

הספר עצמו קליל והקריאה שלו מאוד זורמת. צורת הכתיבה של שארמה מאוד אינטואיטיבית להבנה.

הספר הוא מעין הכלאה בין סיפורת למדריך רוחני. הוא מעלה תהיות רבות על החיים המודרניים ועל שגרת יומנו. עקרונות המזרח המוצגים בו היו זרים לי עד לרגע קריאתו ומאוד נהנתי להתוודע אליהם.

לפעמים הרגשתי שהפן ההדרכתי בספר מעפיל על הפן הספרותי ובשלב מסוים דווקא הסברים על טקסים רוחניים הפכו למאוד טכניים בעיניי. הרגשתי שאני קוראת מעין הוראות הפעלה למכשיר חשמלאי ופחות ספר שמטרתו לתת עצות לשלווה רוחנית והעצמה עצמית.

בכל מקרה מדובר בספר מהסוג שפשוט חייבים לקרוא כדי להיות בעניינים וכדי להבין על מה כולם מדברים