אז בגלל שזה הפוסט האחרון,
החלטתי לא לכתוב על ספר מסוים אלא לכתוב באופן כללי על ספרים.
בתור אחת שגילתה את רזי
הקריאה יחסית בגיל מאוחר נפתח בפני עולם מלא עושר, תוכן ועומק.
חשבתי המון על השאלה מדוע
הרבה סבורים כי קריאה מפתחת את המחשבה. כשהשוואתי את התהליכים העוברים עלי בזמן
קריאה לתהליכים שעוברים עלי במהלך צפייה בסרטים הבנתי מהו הדבר המשמעותי המפריד
ביניהם.
כשאנו צופים בסרט אנחנו לא נדרשים לבצע אף פעולה מלבד הצפייה – הדמויות,
המקומות והקולות מוגדרים עבורנו ונבחרו מבעוד מעוד. הם למעשה נכפו עלינו וברגע
שצפינו בסרט אנחנו לא יכולים לדמיין אנשים אחרים בתור הדמויות בסרט – למעשה הבמאי
יצר עבורנו עוגן שבלתי אפשרי להתנער ממנו.
לעומת זאת, כשקוראים ספר אנו מתבקשים
לבצע את הפעולה המאתגרת ביותר- לדמיין. אנחנו הבאים שבוחרים את איך יראו הדמויות
והמקומות. יותר מזה, אנחנו אפילו יכולים להריח את הרחות ולהרגיש את מזג האוויר.
כמה פעמים יוצא לנו לראות
סרט אחרי שקראנו את הספר ולהגיד "וואו, הספר הרבה יותר טוב". אין זה
מפתיע שהספר הרבה יותר טוב – אתם יכולים לחשוב על במאי טוב יותר מאשר המוח הפרטי
שלנו??!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה